החלטה בתיק בש"א 22197/07

לפניי בקשה לפטור את המבקש מאגרת בית משפט בגין הליך בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל עקב אי המצאת אזהרה כדין, לטענת המבקש.

וביתר פירוט: הבר"ע הוגשה על החלטת ראש ההוצל"פ מיום 24.1.06 הדוחה את הבקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 17.11.05 הדוחה את הבקשות לביטול הליכי ההוצל"פ בתיק שמספרו 01-85095-04-0 עקב אי המצאת אזהרה כדין ולהשהיית הליכי ההוצל"פ.

חשוב לציין שלבר"ע לא מצורפת ההחלטה נשוא ההליכים בהוצאה לפועל ואין לביהמ"ש רקע על ההליכים הנ"ל.

במסגרת התגובה לבר"ע הובהר כי המבקש הגיש ערעור על ההליך נשוא ההליכים במסגרת תיק ההוצל"פ לרבות בשאו"ת שונות, ביניהן בקשה לעיכוב הליכי ההוצל"פ בתיק ההוצל"פ, בקשה לפטור מאגרה, אשר כולן נדחו.

בקשה לפטור את המבקש מהפקדת אגרה בגין ההליך נדחתה ע"י כב' הרשם גלדשטיין בהחלטתו מיום 5.5.06 (בש"א 6081/06).

במסגרת הבקשה הנוכחית טוען המבקש כי מכוח פס"ד שניתן ע"י כב' השופטת דותן במסגרת 3 תיקי ערעור במסגרתם היה צד בו התאפשר לו להגיש בקשות חדשות לפטור מאגרה, ובהיותו זכאי לקבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה וכפי שיפורט בהמשך.

לגופו המבקש טוען שהוא חסר אמצעים הנתמך ע"י הביטוח הלאומי ומתקיים מקצבת זקנה בסך 2,095 ש"ח ויש בכך לבסס את חוסר יכולתו לשלם את האגרה ובהתאם לתקנה 14(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז - 2007.

המבקש טוען כי הוא סובל ממחלות כרוניות שונות המחייבות טיפול תרופתי שעלותו החודשית עולה כדי מאות שקלים בחודש ובהינתן כי עליו לשאת גם בתשלומים שוטפים חודשיים אין ידו משגת לשאת בתשלום האגרה. המבקש אף מפנה לכך כי במסגרת הליכים שונים פטרו אותו מתשלום אגרת בימ"ש וכי ניסיונותיו לגייס את האגרה מאת קרובי משפחה וידידים נכשלה. כן מציין שהינו זכאי לקבלת סיוע מאת הלשכה לסיוע משפטי.

באשר לנימוקי הערעור מפנה המבקש לע"א 2125/06 אשר לא צורף.

הפרקליטות בתגובתה טוענת שהמדובר ב"תובע סדרתי" המגיש תובענות ובקשות שונות חדשות לבקרים בקשר עם מכירת דירתו בהליכי הוצל"פ ועומדת על הליכים שונים הדומים באופיים להליכים נשוא הבר"ע ואשר נדחו בערכאות שונות. כן טוענת הפרקליטות שהמבקש לא ביסס כדבעי את טענתו בדבר העדר יכולת כלכלית.

דין הבקשה להידחות.

ראשית אציין שלא ברור מאין המבקש קנה סמכות להגיש בקשה חוזרת לפטור מאגרה ואם סבר שנפלה שגגה בהחלטת כב' רשם גלדשטיין היה עליו לערער עליה.

כמו כן, פסק דינה של כב' השופטת דותן התייחס לשלושת הערעורים שבכותרת שם (נספח א' לבקשה לפטור מאגרה) וניתן בהסכמת הצדדים ושעה שהמבקש אמנם היה צד להליכים אך המשיב נשוא הבר"ע לפניי לא היה צד להליכים דשם וממילא לא נתן את הסכמתו להגשת הבקשה לפטור מאגרה. לפיכך פסק הדין שניתן ע"י כב' השופטת דותן אינו רלבנטי לבקשה נשוא החלטתי.

זאת ועוד, המבקש לא פרס תשתית עובדתית מלאה המצדיקה פטור מתשלום אגרה וכנדרש עפ"י ההלכה הפסוקה. לא התעלמתי מהעובדה שהמבקש נתמך ע"י המוסד לביטוח לאומי ומהוראת סעיף 14(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז - 2007, אך בכך לא די.

אמנם זכאות לקצבה מקימה ראיה לכאורה בדבר העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה, אך מכלול הנסיבות הביאני לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.

המבקש ציין כי הוא זכאי לסיוע משפטי אך לא צירף כל אסמכתא שיש בה לאשש את הדברים.

בנוסף, המבקש הסתפק באמירה לפיה אינו יכול להיעזר בקרובי משפחה ואחרים על מנת לגייס את האגרה וגם באמירה כללית זו, שאינה מפורטת אין בה כדי לשכנע את בית המשפט.

באשר לסיכויי ההליך, המבקש לא טרח לצרף את פסק הדין נשוא הליכי ההוצל"פ שביטולם מבוקש, כך שבפני ביהמ"ש לא קיימת תמונה שלמה ומלאה לצורך מתן החלטה.

מעבר לכך, מהתגובה לבר"ע מסתבר שהמבקש לא פנה לביהמ"ש כשידיו נקיות, שכן מתברר שבעניין דנן התקיימו כבר הליכים לפני ערכאות שונות והתקבלו החלטות והדבר עומד לו לרועץ. המבקש לא חשף בפני ביהמ"ש פרטים מהותיים וחיוניים הנוגעים לתביעתו ויש בכך חוסר תום לב המצדיק את דחיית הבקשה.